ראשי היישוב נשר

1957-1952 יהודה שומרוני 

ראש המועצה הראשון של נשר. שומרוני נולד ב-1900 בחבל טרנסילבניה שברומניה, שם נמנה עם מנהיגי הנוער היהודי במקום. הוא עלה לארץ ישראל בשנת 1925. בארץ עבד כפועל בייבוש ביצות חדרה, היה ממארגני קבוצת העבודה "טל" בחדרה, וכשהקבוצה התפרקה מפאת מחסור בעבודה, המשיך שומרוני בתפקידו כמדריך ומורה דרך לנוער עולה מטרנסילבניה, בעבודות סלילת כבישים בחיפהירושלים. בשנת 1928 החל לעבוד כפועל בבית חרושת למלט נשר, עבד בפריקת פחם, בבית האריזה של המלט, במגרבת הגבס ועוד. בנוסף מילא תפקידים ציבוריים שונים והיה ממנהיגי השכונה לפני הקמת המדינה.

אחרי מלחמת העולם השנייה טיפל במסגרת אונרר"א בעלייתם של יהודי אירופה ששהו במחנות באיטליה ופעל להעלתם ארצה במסגרת עלייה לגלית או במסגרת ההעפלה. בשנת 1947 לאחר שובו מאיטליה, התגייס לכוחות ההגנה. לחם במלחמת השחרור ושירת במשך שנתיים בחטיבת גולני. כשנוסד "שחל" - ארגון שליחים למילוי תפקידים חלוציים ביישובי הנגב, עבר לאילת ושימש כמזכיר הראשון של מועצת פועלי אילת. השתתף בבניית נמל אילת.

במסגרת מפא"י היה בין יוזמי חוג יוצאי הונגריה ופעל לשילובם של יהודי הונגריה בהסתדרות. במסגרת מפא"י ארגן את תנועת שח"ל.

בשנת 1952 החליט משרד הפנים לאחד את השכונות :נשרגבעת נשרתל חנן ובן-דור לרשות מקומית אחת. עד אז התנהלה כל שכונה בנפרד. לשכונת גבעת נשר ונשר כל אחת בנפרד היה ועד קהילה. שכונת תל חנן, שראשוניה התיישבו בבתיו הנטושים של הכפר הערבי בלד א-שייח', שהפכו לרכוש המדינה, הייתה בניהולה של "רשות הפתוח" ולא היה לה כל מעמד רשמי כיישוב. כנ"ל שכונת בן דור שראשוניה התיישבו בבתיה הנטושים של חוואסה בימי מלחמת העצמאות. על פי המלצת מפא"י מונה שומרוני להיות ראש המועצה המקומית נשר ולארגן את ארבע השכונות ליישוב אחד. שומרוני פרש מתפקידו בשנת 1957 מסיבות בריאותיות.

לאחר פרישתו ריכז במסגרת מפא"י את בניית בית המפלגה ב"כיכר סולל בונהחיפה, ופעל כנציג קופת הפקיד שעסקה בביטוח פנסיוני. באזור חיפה. לזכרו נקרא הגן סביב בניין עיריית נשר "גן יהודה".

שומרוני גר בשכונת נשר הוותיקה. הוא נפטר ב-1962 בגיל 62 ונקבר בבית הקברות חוף הכרמל בחיפה.

מקור: הוויקיפדיה העברית. קישור לערך על יהודה שומרוני בוויקיפדיה העברית

 

יצחק רוט 1972-1957

יצחק רוט היה ראש המועצה של נשר בין השנים 1972-1957. רוט נולד בשנת 1907 בעיירה קטנה על יד העיר קולומיאה בגליציה המזרחית, באותה תקופה תחת שלטון פולין. עם תום מלחמת העולם הראשונה עברה משפחת רוט לווינה, שם למד וסיים את לימודיו בבית הספר למסחר. בתקופת נעוריו, היה פעיל בתנועות הנוער החלוציות "השומר" ו"העובד הציוני". כדי לקבל את הסרטיפיקט הנכסף שהיווה את אשרת הכניסה לארץ ישראל,  חייב היה להיות בעל מלאכה. לשם כך למד זגגות וכך, בשנת 1935 עלה לארץ והתיישב בשכונת נשר, תחילה בחדר שכור בצריף יחד עם אשתו ובתו, ומספר שנים לאחר מכן בצריף נפרד.

שנה לאחר עלייתו היה בין כובשי העבודה במחצבת נשר ועבד בחציבת חומר ובמילוי קרוניות להובלת החומר למפעל המלט הגדול "נשר", ובשנת 1947 החל לעבוד במפעל עצמו.

היה חבר בארגון ההגנה, חבר ועדת הביטחון של השכונה ופעיל בחיי הקהילה. בשנת 1943  נבחר כיושב ראש ועד שכונת נשר ושימש בתפקיד זה מתקופת מלחמת העצמאות ועד להקמת המועצה המקומית נשר. כל פעילותו הציבורית הזו נעשתה בהתנדבות כמקובל באותה תקופה. בשנת 1949 משפחתו הייתה אחת משלוש המשפחות הראשונות שעברו לגור בגבעת נשר שכונה אותה ייסד ובנה בה את ביתו במו ידיו.

בשנת  1952 עם הקמת המועצה המקומית נשר, אוחדו ארבע השכונות שבאזור לגוף מנהלי אחד: שכונת נשר הוותיקה, תל חנן, גבעת נשר ובן דור. הוא החל לכהן כחבר במועצה מתוקף תפקידו כיושב ראש ועד שכונת נשר. בשנת 1957 לאחר התפטרות ראש המועצה הראשון יהודה שומרוני, נבחר לכהן כראש המועצה המקומית וחדל מעבודתו במפעל המלט. נבחר לעוד שלוש קדנציות רצופות בשנים 1959, 1965 ו-1969 כראש רשימת מפא"י. בשנת 1972 פרש מרצונו מראשות המועצה, והמשיך להיות חבר במועצה עד ה-31 בדצמבר 1973.

על שמו של יצחק רוט שכונת רמות יצחק, השכונה הגדולה ביותר בנשר. בגבעת נשר בצמוד לרחוב החלוצים הוקם גן הנושא את שמו בשם "גן יצחק". הגן מקיף את האנדרטה לחללי מלחמות ישראל הנמצאת בראש הגבעה. ושוכן מול ביתו ששכן ברחוב החלוצים. 

רוט נפטר ב-1978 בגיל71 בביתו שבגבעת נשר, ונקבר בבית הקברות של נשר בסמוך לאשתו.

מקור: הוויקיפדיה העברית. קישור לערך יצחק רוט בוויקיפדיה העברית

 

ישראל קלרטג 1977-1972

ישראל קלרטג היה ראש המועצה השלישי של המועצה המקומית נשר בשנים 1977-1972.

קלרטג נולד בשנת 1922 בוורשה, בירת פולין, בן לגיטל ומשה קלרטג. בשנת  1947 עלה לארץ ישראל באוניית המעפילים "לטרון". התיישב בקיבוץ אפקליד קריית ביאליק.  בשנת1949  עבר לנשר. היה רכז תרבות בסניף ההסתדרות בשכונת תל-חנן. נמנה עם מייסדי קבוצת הכדורגל הפועל תל-חנן.

בבחירות לרשויות המקומיות, שנערכו ב-28 באוקטובר 1969 נבחר לחבר המועצה המקומית נשר ברשימת "המערך." היה סגנו של ראש המועצה יצחק רוט.  עם פרישתו של רוט ב-1972 מראשות המועצה לפני סיום הקדנציה שלו, מונה למחליפו כראש המועצה המקומית. בבחירות לרשויות המקומיות שנערכו ב-31 בדצמבר 1973 עמד בראש רשימת "המערך" ונבחר לראש המועצה המקומית כיהן בתפקיד זה עד 1977.

קלרטג נפטר ב-2015 בגיל 93, ונקבר בבית הקברות של נשר בסמוך לאשתו.

מקור: הוויקיפדיה העברית. קישור לערך על ישראל קלרטג בוויקיפדיה העברית.

 

ישראל קולס 1978-1977

ישראל קולס היה ראש המועצה הרביעי של המועצה המקומית נשר בשנים 1978-1977.

קולס נולד ב- 1923 בעיירה מקוב מזובייצקי שבפולין, למשפחה מרובת ילדים שנספתה בשואה. הוא ברח לרוסיה כאשר היה בן 16, וכך ניצלו חייו. בטשקנט הכיר את מרים לבית שפניר, ילידת קישינב, ונשא אותה לאישה. ב-1944 נולד לבני הזוג בקיזלורדה שבברית המועצות בנם אליעזר קולס (לימים חבר הכנסת ויו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט בשנת 1946 נולדה אחותו רחל. ב-1948 עלו בני הזוג לישראל והתיישבו בתל חנן (אז יישוב עצמאי), ביישוב שהיה בו ריכוז מתחלף של עולים חדשים.

קולס החל לעבוד בבתי הזיקוק , ולאחר מכן פתח סנדלריה , שלימים החלה לייצר גם נעליים. עם הזמן הוסיף לעסק גם הלבשה ומוצרי אלקטרוניקה. חנותו שכנה במרכז תל חנן. הפעילות הפוליטית והציבורית שלו החלה ב-10 בדצמבר 1959 כאשר התמודד בראש רשימת" הציונים הכלליים" למועצה המקומית נשר ,ונבחר כנציגם במועצה. קולס היה פעיל, בין השאר, במאבק נגד פעילות המחצבה בתוך נשר. קולס עמד בראש רשימת גח"ל בבחירות בשנת 1969 ובראש רשימת הליכוד בבחירות בשנת 1973.

קולס ייסד והיה עד למותו יו"ר אגודת "מכבי" נשר ודאג למימון משכורתו של המאמן.

ב-4 בספטמבר 1977 לאחר שנים רבות שבהן כיהן כחבר המועצה המקומית וכסגן ראש המועצה, נבחר קולס לראשות מועצת נשר כנציג "הליכוד. אולם בבחירות שהתקיימו בשנת 1978, שכללו לראשונה בחירה ישירה של ראש הרשות, הוא הפסיד לשמואל ריניש מהמערך.

קולס נפטר ב-1982 בגיל 58, ונקבר בבית הקברות של נשר בסמוך לאשתו.

מקור: הוויקיפדיה העברית. קישור לערך על ישראל קולס בוויקיפדיה העברית

 

שמואל ריניש 1989-1978

שמואל ריניש היה ראש המועצה החמישי של המועצה המקומית נשר בין השנים 1978-1989.

ריניש נולד ב-1938בעיר צ'רנוביץ שברומניה היום באוקראינה. במלחמת העולם השנייה חי חלק מהזמן בגטו , ולאחר סיום המלחמה עבר ביחד עם הוריו לרומניה.

ב 1950 עלה ביחד עם משפחתו לישראל. המשפחה שוכנה במעברת בת גלים שבחיפה. בתחילה למד בבית הספר הדתי ברכסים ולאחר ששליטתו בשפה העברית השתפרה עבר ללמוד בבית הספר היסודי בבת גלים. ריניש סיים את בית הספר התיכון "גמנסיה ביאליק" בחיפה, ואת שירותו הצבאי עשה בהנדסה קרבית. לאחר פציעתו בפעולה הועבר לשירות ביחידה עורפית. ב-1973 עבר להתגורר בשכונת גבעת עמוס.

לאחר שירותו הצבאי עבד כתמחירן בחברת מקורות ובמקביל היה חבר המועצה המקומית נשר כנציג מפלגת מפא"י. בפברואר 1974 נבחר לסגן ראש מועצת נשר. בשנת 1978 גבר על ישראל קולס בבחירות אישיות לראשות מועצת נשר. ריניש היה ראש המועצה מטעם מפלגת העבודה עד 1989. בבחירות בתחילת 1989 הפסיד ריניש לדוד עמר מהליכוד. לאחר מכן שימש במשך שנתיים כנציב תלונות הציבור בהסתדרות ולאחר מכן שימש כמזכיר המועצה המקומית עתלית.

בנוסף לתפקידיו מונה כחבר בוועדות שונות כגון: ועדת לקביעת מעמד עירוני ביישובים שונים, חבר הוועדה הקרואה של ירכא ,וכן נציג ציבור בבית הדין לעבודה בחיפה. בשנותיו האחרונות פעל במסגרת המאבק לסיוע לנזקקים ולניצולי שואה ,וכחבר בצוות המשא ומתן עם הממשלה להשגת זכויות לניצולי שואה. הוא מונה גם להיות סגן יו"ר "הקרן לרווחת נפגעי שואה". בנוסף לתפקידו זה שימש גם כיו"ר התאחדות עולי רומניה בחיפה.

בספטמבר 2013 לאחר שיפוץ ושיקום "פארק גבעת עמוס", השוכן בין שכונת "גבעת עמוס" ושכונת בן דור, הסבה עיריית נשר את שם הפארק לשם "פארק שמואל", על שמו של שמואל ריניש, שעבר להתגורר בשכונה בשנת 1973 בימיה הראשונים.

ריניש נפטר בשנת 2009 בגיל 71, ונקבר בבית הקברות של נשר.

מקור: הוויקיפדיה העברית. קישור לערך שמואל ריניש בוויקיפדיה העברית.

 

דוד עמר 2013-1989

דוד עמר היה ראש המועצה השישי של נשר וראש העיר הראשון שלה  בין השנים 2013-1989.

עמר נולד בשנת 1942. עלה ביחד עם משפחתו לישראל בשנת 1955 ומשפחתו התיישבה בספסופה. בשנת 1956 עברה המשפחה לתל חנן. בשנות ה-70 של המאה ה-20 היה יו"ר ועד העובדים של נמל חיפה וחבר מפא"י.

באוגוסט 1971 נבחר עמר לחבר בהנהלת מועצת נשר כנציג המערך במקומו של אדלשטיין שהתפטר מהמועצה. בשנת 1989 נבחר לראש המועצה המקומית נשר מטעם הליכוד. הוביל את הפיכת היישוב לעיר ובספטמבר 1995 נשר הפכה לעיר בטקס שנכח בו ראש הממשלה יצחק רבין, שמעון פרס, אהוד ברק ובנימין בן אליעזר. עמר המשיך לכהן כראש העירייה עד שנת 2013. בתקופת כהונתו הוקמה ביישוב שכונת רמות יצחק, על שמו של יצחק רוט ראש המועצה השני של נשר. עמר שגר בשכונת תל חנן עבר לגור  בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20 לשכונת רמות יצחק.

בשנת 2013 החליט להתמודד ברשימה עצמאית  לראשות העיר וקיבל 27.1% מהקולות. עמר נבחר למועצת העיר נשר.

בדצמבר 2019 הוסב ששמם של חטיבות הביניים ברחוב השיטה ברמות יצחק, על שמו של דוד עמר. האירוע התקיים בנוכחות ראובן ריבלין נשיא המדינה. במרץ 2021 הונחה אבן פינה לבית כנסת חדש בשכונת רמות יצחק שיקרא "מגן דוד" על שמו של דוד עמר.

בשנת 2017 עבר להתגורר ליד בתו ברשפון, שם נפטר ב-2018 בגיל 76 ונקבר ברשפון.

מקור: הוויקיפדיה העברית. קישור לערך על דוד עמר בוויקיפדיה העברית.

 

אברהם בינמו 2018-2013

אברהם בִּינָמוֹ היה ראש הרשות השישי של נשר וראש העיר השני בין השנים 2018-2013.

בינמו נולד ב-1955 בחיפה. את שירותו הצבאי עשה בחיל התותחנים כמפקד צוות. בין השנים 1978–1982 למד לתואר ראשון במדעי המדינה ומזרחנות באוניברסיטת חיפה אבל לא השלים את לימודיו. בעת לימודיו האקדמיים בשנים 1980–1982 שימש בינמו כיו"ר אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת חיפה ולאחר מכן בין השנים 1982–1983 יו"ר התאחדות הסטודנטים הארצית. עם סיום לימודיו עסק בתחום השיווק והניהול.

בשנים 1994-1990 שימש מנהל השיווק של היחידה ללימודי חוץ באוניברסיטת חיפה. ב-1989 התמודד על ראשות מועצת נשראך זכה רק ב-6.5% מהקולות. רשימתו "אנשים למען נשר" זכתה במנדט אחד והוא נבחר לראשונה לחבר מועצת העיר נשר. ב-1992 הקים את תנועת "ירוקים למען נשר", שזכתה בבחירות ל-2 מושבים במועצת העיר. בינמו עצמו קיבל 14% מהקולות בבחירות לראשות המועצה. בשנת 1998 זכתה סיעתו, "ירוקים למען נשר", ל-2 מושבים ובשנת 2003 זכתה ב-3 מנדטים. בבחירות לראשות המועצה בשנת 2003 זכה בינמו בכ-30% מהקולותבשנת 2008 זכה בינמו לקרוב ל-36% מהקולות בבחירות לראשות העיר וסיעתו זכתה ב-4 מנדטיםבמהלך פעילותו כחבר מועצה, יזם את הקמת קרן המלגות לסטודנטים בני העיר והקים את "נשרים - החברה הכלכלית לנשר", שבה גם כיהן כממלא-מקום יו"ר הדירקטוריון.

באוקטובר 2013 נבחר לראשות עיריית נשר, עם כ-41% מהקולות. הסיעה בראשה עמד, "ירוקים למען נשר- נשר אחת", זכתה ב-5 מקומות במועצת העיר מתוך 13 מקומות. ב-12 ביולי 2017, עזבו 4 מחברי סיעתו את ירוקים למען נשר, מאז ועד לבחירות 2018, בינמו היה סיעת יחיד במועצה.

בבחירות 2018 הציג בינמו שוב את מועמדותו לרשות העיר, אבל זכה רק ב-8% מקולות הבוחרים. סיעתו  קיבלה מנדט אחד.

בינמו גר בעבר בשכונת גבעת נשר ובהמשך בשכונת רמות יצחק. ב-29 בדצמבר 2005 נהרג בנו סגן אורי בינמו, בעת שחסם בגופו שני מחבלים מתאבדים שהיו בדרכם לביצוע פיגוע התאבדות בישראל. על כך קיבל צל"ש מטעם מפקד אוגדת איו"ש . לאחר מותו של בנו, הקים בינמו את "עמותת הלוחמים כפיר" של חיילי חטיבת כפיר, ושימש יו"ר העמותה מ-2005 ועד ל-2013. במסגרת פעילותו כיו"ר העמותה הוביל בינמו את מהלך הקמת אתר ההנצחה לחללי חטיבת כפיר בעפולה.  אורי בינמו עצמו מונצח במסלול הליכה בפארק נשר ובגַּלְעֵד לזכרו בכניסה לפארק, ברחוב בעיר נשר  ובאנדרטה לזכרו שהוקמה על ידי חיילי יחידתו בכביש 7212 המשקיפה על שכונת גבעת נשר. 

מקור: הוויקיפדיה העברית. קישור לערך על אברהם בינמו בוויקיפדיה העברית

 

רועי לוי 2018-כיום 

רועי לוי הוא ראש העיר נשר החל מנובמבר 2018. והוא ראש המועצה או ראש עירייה השמיני של היישוב מאז 1952, המועד בו שכונות היישוב אוגדו למועצה מקומית אחת.

לוי נולד ב-1980 וגדל בשכונת בן דור בנשר. שירת בשירות חובה במשטרה. ללוי תואר ראשון במדעי המדינה ותואר שני במדיניות ציבורית עם התמחות בביקורות פנימית וציבורית, מאוניברסיטת חיפה  שימש בזמן לימודיו כראש מדור קשרי פנים והסברה של אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת חיפה, ובהמשך כמנכ"ל אגודת הסטודנטים של האוניברסיטה. בשנים 2011-2009 שימש כיועץ להובלת מהלכים של יושב ראש ועדת החוץ והביטחון שאול מופז. עבד כמבקר פנים ובהמשך היה לממלא מקום מנכ"ל רשת המתנ"סים בקריית מוצקין. בשנת 2014 החל לשמש כמבקר עיריית קריית ים ונציב פניות הציבור בעיר.

לוי משמש כחבר מועצת העיר נשר משנת 2008. בתחילה נבחר כחבר ברשימתו של ראש העיר אבי בינמו "ירוקים למען נשר" והחזיק בתיק החינוך. בתפקידו האחרון לפני בחירתו לראשות העיר היה ראש האופוזיציה במועצת העיר.  במשך כהונתו כחבר מועצת העיר שימש גם כיו"ר הוועדה לקידום הנגידות בחינוך, יו"ר ועדת ביקורת וחברת בוועדת כספים ומכרזים.

בבחירות בשנת 2018 הציג את מועמדותו במסגרת רשימה מקומית "כן נשר", וגבר על ראש העיר בינמו, ועל שני מתמודדים נוספים כאשר גרף כ-66% מהקולות. רשימתו השיגה שישה מנדטים במועצת העיר. בבחירות אלה זכה לתמיכתם של מפלגת כולנוישראל ביתנו והבית היהודי.  

לוי גר בעיר נשר בשכונת רמות יצחק.

מקור: הוויקיפדיה העברית. קישור לערך רועי לוי בוויקיפדיה העברית.

 

נכתב על ידי חנה יריב על בסיס הערכים בוויקיפדיה העברית.